בלוג 3: מדוע אני צריכה להשתתף בקורס הכנה ללידה? הרי איני יכולה לקבל את כל המידע הנדרש מהאינטרנט?

את חכמה, את קראת את הספר "למה לצפות כשאתם מצפים", כמו גם את ספרי הלידה המתוחכמים יותר מאת איינה  מאי גסקין, ג'נט באלסקאס , שילה קיצינגר, פאם אינגלנד ואחרות. את משתייכת לקבוצות יודעות דבר בפייסבוק בנושא הריון ושל אמהות טריות וכמובן שאת מתמצאת היטב ברחבי האינטרנט.

כמו רוב הנשים בשנות פוריותן, הינך משוכנעת שאת מסוגלת לקבל מהאינטרנט את כל המידע שאת צריכה להתכונן ללידה הקרובה שלך. נכון?

אנא המשיכי לקרוא על מנת לראות מדוע כל זה עלול להוביל לכמה תוצאות מאוד לא רצויות עבורך ועבור תינוקך.

כמה זמן ואנרגיה את משקיעה בתכנון חופשה? אני מעיזה לשאול כמה זמן ומאמץ השקעת בתכנון החתונה שלך? האם האופן בו התינוק שלך מגיע לעולם ראוי לאותה ההשקעה, ואף יותר? אם לא באמת משנה לך איזה סוג לידה תהיה ​​לך ואת בסדר עם הרעיון של להיות חלק מהמערכת השגרתית, ולהיות מטופלת על ידי מיילדות ורופאים מאומנים היטב ומנוסים, השואפים לבריאות האם והתינוק (אולם פועלים לפי הפרוטוקולים של בית החולים הספציפי), את כנראה לא צריכה להשתתף בקורס.

עם זאת, במידה ואכן חשוב לך לדעת את כל האפשרויות העומדות בפנייך, כך שתוכלי להחליט איזה סוג לידה היית רוצה שתהיה לך, את צריכה קורס שיסביר את האפשרויות שלך. בהקשר זה, הקלישאה: "אם אינך יודעת מהן האפשרויות שלך, אז בפועל אין לך" מתאים לחלוטין.

סיוע לזוגות לסתנז את הידע על לידה פיזיולוגית נורמלית ולמידת שיטות כיצד להביא ללידה נורמלית, הבנת ההשפעה שיש להתערבות בלידה נורמלית וקידום החיבור בין האם לתינוק מקבלים מוקד עיקרי בתכנית הלימודים בקורס הכנה ללידה טוב. ידיעת אילו שאלות לשאול וכיצד להשיג את סוג הלידה אותה את רוצה (כישורי ייצוג עצמי וקבלת החלטות מושכלות) הם גם ממרכיביו העיקריים של קורס איכותי.

לדוגמה, ברוב בתי החולים, חבל הטבור נחתך באופן שגרתי מייד לאחר הלידה, אלא אם כן זוג ההורים מבקש עיכוב בהידוק חבל הטבור. מה זה בעצם עיכוב בהידוק חבל הטבור? כיצד זה מועיל לתינוק? אם זה כל כך מועיל לתינוק, איך זה שרוב בתי החולים מבצעים הידוק מיידי באופן שגרתי?

בעוד שרוב המיילדות מנסות ליילד את התינוק ללא פגיעה בחיץ הנקבים (ללא חיתוך האפיזיוטומיה), מיילדות רבות עדיין מרגישות שעדיף לבצע חיתוך מבוקר במצב של לידה ראשונה.

במקרים רבים, המיילדת לא תיידע את האישה על ביצוע החתך וכן האישה אינה מרגישה את החתך משום שהתינוק לוחץ על העצבים ובכך האזור הנחתך מורדם.

מהו המידע המבוסס על ראיות בעניין זה? אם את מחליטה שאינך רוצה לעבור חיתוך (אלא אם כן הוא נהיה עניין של הכרח למען בריאותך או בעבור בריאותו של התינוק, אשר צריך להיוולד במהירות), כיצד תוכלי לנסות למנוע זאת? האם זה בסך הכל עניין של למידת שיטות למתיחת חיץ הנקבים או האם מעבר לתנוחות שונות וביצוע טכניקות דחיפה מסוגלות גם הן להפחית את הסיכויים לקריעה?

מחקר שפורסם בשנה שעברה: (http://www.ima.org.il/FilesUpload/IMAJ/0/38/19484.pdf)

ופורסם בעיתן "הארץ", מצא כי "יותר משליש מהאימהות הטריות שהשתתפו במחקר שבוצע על ידי חוקרים ישראליים הפגינו סימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומטי (PTSD) תוך חודש מזמן הלידה. מבין סימפטומים אלה יכולים להימנות: חרדה, עצבנות, קשיים בשינה והימנעות ממצבים מלחיצים (כולל ביקור אצל הרופא ובבתי חולים)".

אמנם מדובר במחקר ישראלי, אולם התוצאות יכולות להיות רלוונטיות גם במדינות מתועשות נוספות בהן הפרוטוקולים בבתי החולים לעתים קרובות עוקפים את הצרכים של נשים פרטניות המשקפים את ערכי הליבה שלהן.

סקירה שיטתית של 137 מחקרים המנתחים כאב ואת שביעות רצונן של נשים עם חווית הלידה, בהן השתתפו אלפי נשים במדינות רבות, הצביעה על המסקנה כי ארבעה גורמים שהם: ציפיות אישיות, מידת התמיכה מהמטפלים, איכות מערכת היחסים בין המטפל למטופלת והמעורבות של המטופלת בקבלת החלטות הם אלה הקובעים את שביעות רצון המטופלת בחווית הלידה.

(מתוך "כאב ושביעות רצונן של נשים עם חווית הלידה: סקירה שיטתית", מאת אלן ד. הודנט, RN, PhD, Am, Obstet Gnecol, מאי, 2002).

משמעות הדבר היא שהטיפול הרגשי שקיבלה היולדת במהלך הלידה משפיעה יותר על שביעות רצונה מאשר התהליך הפיזי עצמו, מבלי להתייחס לשאלה האם היולדת נטלה תרופות לשיכוך כאבים במהלך הלידה או אפילו האם היה מדובר בלידת נרתיק או בניתוח קיסרי.

הבה נסתכל על הנושא "מעורבות בזמן קבלת ההחלטות". קורס איכותי להכנה ללידה מסייע לבני הזוג לנווט במבוך של פרוטוקולים בבית החולים במיקום הספציפי בו הם בחרו ללדת. בעוד פוסטים בקבוצות בפייסבוק ישקפו את חוות הדעת של הנשים המפרסמות אותן, שילוב של מידע המבוסס על ראיות ולמידה כיצד לפעול למען התחשבות בצרכייך האישיים במקום בו בחרת (כישורי ייצוג עצמי), ניתן למצוא אך ורק בקורס טוב של הכנה ללידה.

לפעמים נשים הרגישו שנאלצו ליטול תרופות בעל כורחן או שהיו נתונות לדיבור משפיל ואף מאיים (לדוגמה, "עם כל הכבוד ללידה טבעית, אם את לא יוצאת עכשיו מהמקלחת ומסכימה לקחת פיטוצין כדי לזרז את הלידה, אני אשלח אותך חזרה לחדר הקבלה כי הלידה שלך נמשכת יותר מדי זמן ואנחנו צריכים את החדר בשביל נשים אחרות"). להתעללות מילולית זו עלולה להיות השפעה שלילית מיידית על הלידה, ובמקרים מסוימים אף השפעות ארוכות טווח על ההערכה העצמית של נשים אלו.

כמה פעמים שמענו את ההערה, "הדבר היחידי שחשוב בלידה הוא אמא בריאה ותינוק בריא". ברצינות?! גם אם זה אומר ששליש מהנשים יחוו תסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטי, אשר עלול להשפיע על מערכת היחסים שלהן עם בן זוגן ותינוקן (ואולי אף עם ילדיהן האחרים), שלא לדבר על הדימוי העצמי שלהן?! כמובן שההכרה בבריאות האם ותינוקה היא בעלת חשיבות עליונה, אולם זהו אינו הדבר היחידי שחשוב, ואותה מעלת חשיבות יש לייחס לתחושת ההישג העצמי מצידה של היולדת, בין אם היא בוחרת ליטול תרופות או אם התינוק נולד בניתוח קיסרי. עניין שלעתים קרובות ממעיטים בערכו ואינו זוכה להתייחסות הוא העובדה שהאישה תזכור את חווית הלידה שלה לאורך כל חייה. היא תזכור לא רק את האירועים של הלידה, אלא גם את האופן בו היא טופלה וכיצד היא הייתה מעורבת בתהליך קבלת ההחלטות.

כאמור, נדבך מרכזי בקורס הכנה ללידה איכותי מוקצה ללימוד שאילת שאלות וכיצד על היולדת להשמיע את רצונה כדי שתשיג את הלידה בה היא חפצה, תוך שמירה על ההרמוניה בחדר הלידה. תלמידה מאחד מקורסי ההכנה ללידה האחרונים שלי סיפרה לי שהרופא המיילד שלה רצה להשתמש ב-ואקום בשל העובדה שהיא דחפה במשך זמן ממושך והתינוק החל להראות סימני מצוקה. היא שאלה את הרופא האם היא יכולה לנסות ללחוץ במשך 2 הצירים הבאים או האם מדובר במקרה חירום. הרופא אמר שהוא חושב שזה בסדר ללחוץ עוד קצת מפני שלא מדובר במקרה חירום. היולדת מיד עברה לתנוחות זקופות והשתמשה בטכניקות יעילות וסייעה לדחוף את התינוק כלפי מטה בתוך האגן, עד שהרופא קבע כי עליו להשתמש ב-ואקום על מנת ליילד את התינוק. לאחר שילדה תינוק בריא, למרות ההתערבות המאולצת, האישה הייתה נרגשת מכך שדחפה מטה את התינוק ובכך מזערה את הנזק הפוטנציאלי לרצפת האגן שלה ואף לתינוקה. היא חשה מועצמת ובעלת ביטחון משום שהשמיעה את רצונה, אפילו אם היא נאלצה לשנות את תכנית הלידה המקורית שלה בהתאם למצב בו הייתה נתונה באותו הרגע.

אם אישה רואה את חווית הלידה שלה באור חיובי, אז רגשות אלה ילוו אותה בהמשך האימהות שלה ויפתח את ההערכה העצמית שלה כהורה, גם אם, כפי שכולנו יודעות, השבועות הראשונים של האימהות מלוות בתשישות ובתסכול. מדוע תרצו להוסיף למצב שהוא גם ככה מאתגר גם תסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטי?

העליתי בפני תלמידיי הקודמים את סוגיית הצורך בהשתתפות בקורס הכנה ללידה לעומת למידת המידע על לידה מהאינטרנט. אכן, האוכלוסייה הייתה מוטה, אבל רק נשים שהשתתפו בקורס מסוגלות לעמוד על ההבדלים. הנה כמה מהתגובות שקיבלתי:

1) "גישה למומחית וקורס ב"לייב" היו חשובים לקבלת מענה על המון שאלות. יש כל כך הרבה מידע שם בחוץ ולעתים קרובות הוא אף סותר. הקורס הציע דרכים למיין את כל המידע, המאפשר למשתתפות לקבל החלטות מושכלות משל עצמן. בלי זה אני חושבת שהן היו מוצאות את עצמן (בין אם במודע או לא) מתבססות על חוות דעת של אחרות ו/או בקבלת החלטות חסרות בסיס עובדתי, אשר עלול להוביל לתוצאות בלתי רצויות".

2) "מבחינתי, למידה על לידה אינה מסתכמת רק בקבלת מידע, אלא מדובר בחוויה של התמודדות עם הפחדים שלי והציפיות מהלידה באמצעות תהליך (מפגשים קבוצתיים, הקשבה אחד לשני, ושיתוף המחשבות). זהו משהו שאינני יכולה לקבל מהאינטרנט או מספרים, ואשר עזר לי להיכנס ללידה באופן רגוע וחיובי יותר. עצם זה שיש מדריכה מקצועית, עוזרת לנו להבחין בין מה שנחשב בגדר חובה, לא חובה, ואפילו במשהו שלא מומלץ כשמדובר בלידה, כמו גם מספקת לנו כתובת להפנות שאלות בשלב מאוחר יותר בהריון ולאחר הלידה".

3) "אני גיליתי שזה מועיל להשתתף בקורס הכנה ללידה בעיקר בגלל היכולת שלך לשאול שאלות הבהרה. באינטרנט ובספרים נשים כותבות מנקודת המבט שלהן. את לא תמיד יודעת האם זה מבוסס על מחקרים ואת מסתכנת בפירוש דבריהן באופן שגוי. זה עוזר כשיש מישהי שמנחה אותך בתהליך, כך שאת יכולה לשאול שאלות הבהרה, ולהבין את 'המקור' למידע בצורה טובה יותר. בנוסף, זה חשוב כי את לא בהכרח יודעת אפילו מאיפה להתחיל ואיזה מידע חשוב לדעת ולחפש. מדריכה יכולה להסביר לך על טכניקות, תאוריות, ומחקרים שאת, בעצמך, אפילו לא היית מעלה על דעתך לחפש ב'גוגל'".

ההעצה שלי מכל הלב היא להשתתף בקורס הכנה ללידה. רצוי שהקורס יועבר על ידי מדריכה עצמאית (כזו שאינה מרוסנת מהצורך לדבוק בפרוטוקולים של בתי החולים), אשר מסוגלת לספק מידע המבוסס על ראיות שיעזרו לך להחליט איזה סוג לידה מתאימה בשבילך, ושתיתן לך את הכלים להשיג לידה זו. תאמיני לי, את לא יכול לקבל את המידע הדרוש מבלוגים (כולל בלוג זה!!).

השתתפי בקורס.

ביוגרפיה

רחל אוסרן (BA) הוסמכה כמדריכה להכנה ללידה בשנת 1984 מטעם בית הספר לסיעוד של UCLA והיא הכינה יותר מ 3000 זוגות ללידה במשך 28 השנים האחרונות. רחל היא גם דולה ללידה עם הסמכה מטעם DONA הבינלאומית, היא בעלת הסמכה מקצועית לכושר מטעם (American Council on Exercise) ACE המתמחה בהתעמלות לפני ולאחר הלידה, והיא גם מורה מוסמכת ליוגה ולפילאטיס.

רחל מלמדת קורס להכשרת מחנכות להכנה ללידה שמוכר מטעם ארגון למאז. במשך 23 שנים רחל ייסדה וניהלה בשותפות את  גרייט שייפ/ימק"א, המחלקה להתעמלות קבוצתית של ימקא הבינלאומית בירושלים, והיא העבירה הרצאות בארץ ובחו"ל בנושא התעמלות לפני ולאחר הלידה. לאחרונה, רחל התקבלה לארגון FACCE

(Fellow of the Academy of Certified Childbirth Educators), כהוקרה לתרומתה המשמעותית בתחום החינוך ללידה.

היא מתגוררת בירושלים, ישראל, עם בעלה ושלושת בניה.

למידע נוסף, בקרו באתר שלה: www.childbirtheducation.co.il, בעמוד הפייסבוק שלה: http://www.facebook.com/pages/Fit-Birth-and-Beyond-Rachelle-Oseran/518418134838242, או שלחו לה מייל לכתובת: rachelleoseran@gmail.com.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s